גורמי סיכון לסרטן השד

סרטן השד, כפי שמעיד שמו, מתחיל בשד אך כולל סוגי סרטן שונים. הנתונים מצביעים על כך שאחת משמונה נשים צפויות לחלות באחד מסוגי סרטן השד. 

גיל אינו הגורם היחיד שמגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד; גם רקע אישי ומשפחתי, רקע תורשתי, הרגלי חיים כמו עישון, היעדר פעילות גופנית או עודף משקל – כל אלה ועוד עלולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן השד. סרטן זה קיים גם בקרב גברים. כאחוז מכלל מקרי סרטן השד מתרחשים אצל גברים. 

ידוע כי יש גם מרכיב של  תורשה, והן  מוטציות  בגן ה BRCA. ישנן שלוש מוטציות ידועות המקושרות לגן זה  והן שכיחות יותר בקרב נשים אשכנזיות. אם ההיסטוריה משפחתית כוללת גם סרטן השד וגם את סרטן השחלות, הסיכוי לקיום המוטציה עומד על 80%. מכלל אוכלוסיית הנשים בארץ כחצי אחוז נושאות מוטציות שעלולות להעלות את הסיכון לסוגי סרטן אלה, נתון שעולה ל-2.5% בקרב נשים ממוצא אשכנזי. אם קיים רקע משפחתי, ניתן לבדוק גורמים תורשתיים למחלה. בנוסף לגן הBRCA קיימים גנים נוספים( נדירים יותר )שניתן לבדוק. בדיקה גנטית חשובה על מנת לקבוע, בין היתר, את גיל תחילת ביצוע הבדיקות והתכיפות שלהן לגילוי מוקדם של סרטן השד. ב2021 אף נכנסה לסל התרופות בדיקת דם לגילוי מוטצית הBRCA מגיל 18.

סרטן השד כ”משפחה” שלמה

גידולים יכולים להיות שפירים או ממאירים. ההבדל בין גידולים שפירים לממאירים הוא היכולת לשלוח גרורות לחלקים אחרים בגוף. שני סוגי הגידולים יוצרים לחץ על רקמות סמוכות ויכולים לגרום לתחושת כאב, אך הטיפול בגידולים שפירים פשוט יותר מכיוון שהוא מקומי והסיכוי לחזרתם קטן יותר. יחד עם זאת, יש גידולים שפירים שעלולים להתפתח לגידולים ממאירים, ולכן חשוב לטפל גם בהם בזמן.

גידול בשד הוא גוש מוצק שיכול להתפתח ברקמות השונות: בעור, בצינוריות החלב, בבלוטות החלב, ברקמות החיבור ובקשריות הלימפה. כאשר נמצא גוש בשד, המטרה הראשונה היא לזהות אותו – האם מדובר בגוש שמורכב מנוזל או מגוש מוצק. ציסטות, לדוגמה, יכולות אף הן להופיע כגוש בשד, אך הן מורכבות מנוזל. גם גושים מוצקים אינם בהכרח גידולים. כאשר קיימת רקמת שד במרקם סיבי בלוטי, היא יכולה לעורר חשד אך אין זה אומר שמדובר בגידול סרטני.

ב-80 אחוזים מהמקרים בהם קיים ממצא המעורר חשד – לא מדובר בגידול סרטני, אלא באחת מהאפשרויות האחרות. כאשר נמצא ממצא חריג או חשוד, נהוג לבצע ביופסיה כדי לבדוק במה מדובר.

כאשר נמצא גידול סרטני, ניתן לסווגו בהתאם למקור התאים הסרטניים ולגידול בזמן האבחנה. הסיווג הזה אינו משתנה גם אם הגידול מתפתח, מכיוון שזמן האבחנה משמעותי עבור סוגי הטיפול הניתנים, גם בשלבים אחרים – מאוחרים יותר.

סיווג נוסף של גידולים סרטניים של השד הוא על פי ההרכב המולקולרי של תאי הסרטן. לרוב נהוג לבדוק האם תאים אלו מכילים קולטנים חיוביים/שליליים לאסטרוגן או לפרוגסטרון, וכן מה רמת חלבון HER2 על התא הסרטני. 

מה הסיכוי להחלמה מסרטן השד על פי שלבי הגילוי השונים?

לכל אחד ממאפייני הגידול הסרטני, כמו גם לגיל המטופלת ומצבה הבריאותי הכללי, יש השפעה על סיכויי ההחלמה מסרטן השד. אחד הסיווגים המשמעותיים ביותר הוא שלב גילוי ואבחון הגידול. 

נהוג לבצע חלוקה לחמישה שלבים: 0,1,2,3,4. בשלב הראשון, שלב 0, הגידול הוא מקומי וממוקד בצינוריות החלב או בבלוטות החלב, אינו קשור לקשריות הלימפה, ואינו שולח גרורות. מרבית המטופלות אשר עוברות בדיקות ממוגרפיה תקופתיות כסדרן מתגלות בשלב זה. האבחנה הנפוצה תהיה LCIS או DCIS – כלומר גידול ממוקד על פי מקורו בצינוריות או בבלוטות החלב. שיעור ההחלמה מסרטן השד המאובחן בשלב זה לאחר חמש שנים הוא קרוב ל-100%.

בשלב 1, הגידול יצא מצינורות או מבלוטות החלב ונקרא מחלחל או פולשני, אך עדיין לא התפשט לקשריות הלימפה ולא שלח גרורות ונמצא כולו בשד. קוטרו בשלב זה הוא עד 2 ס”מ. גם סיכויי ההחלמה מגידול שהתגלה בשלב זה שואפים ל-100% תוך חמש שנים.

בשלב 2 יסווגו גידולים בהתאם לגודלם ולמידת התפשטותם לקשריות הלימפה בבית השחי באותו צד של השד, כל עוד הם לא התפשטו למקומות אחרים. הכוונה לגידולים של 5-2 ס”מ, גידולים מעל 5 ס”מ או גידולים הקטנים מ-2 ס”מ, אך כאלו שפלשו לקשריות הלימפה. סיכויי ההחלמה מגידול שהתגלה בשלב זה לאחר חמש שנים עומדים על 93%.

בשלב 3 יסווגו גידולים גדולים יותר או מפושטים יותר. נהוג לחלק שלב זה לשניים, כאשר בשלב השני, 3ב, הגרורות מגיעות לרקמות המקיפות את השד כמו העור סביב השד, שרירי בית החזה, הצלעות או קשריות לימפה בדופן בית החזה. סיכויי ההחלמה של גידול שהתגלה בשלב זה עומדים על 72% עם הסתברות גבוהה יותר של חזרת המחלה. 

גילוי בשלב 4 משמעו כי הסרטן כבר שלח גרורות לאיברים אחרים: עצמות, עמוד השדרה, ריאות, כבד, מוח או איברים אחרים. סיכויי ההחלמה בשלב זה לאחר חמש שנים יורדים באופן משמעותי ועומדים על 22% בלבד.

ככל שהגידול הסרטני מתגלה בשלב מאוחר יותר, כך סיכויי ההחלמה יורדים, והסיכוי לחזרת המחלה עולה. לאור שכיחותו של סרטן השד בקרב נשים, במיוחד בקרב נשים מעל גיל 50 – קיימת חשיבות רבה בגילוי מוקדם שמציל חיים וגם מקל על הטיפול במחלה.

אם סרטן השד מתגלה בשלבים מוקדמים, הטיפול המקובל הוא הסרת הגידול בניתוח ובהקרנות. כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, הטיפול יכלול אמצעים נוספים כמו טיפול כימותרפי או ביולוגי. 

בדיקות לגילוי סרטן השד

אחת הבדיקות המומלצות בארה”ב, שהודגשה בעבר, הייתה בדיקה עצמית של השד באמצעות מישוש. שיטה זו מאפשרת גילוי של גושים המחייבים בירור רפואי נוסף. מכיוון שכל אישה יכולה לבצע את הבדיקה הזאת בתכיפות גבוהה, ההנחה היא כי הגושים או הגידולים יתגלו בשלבים מוקדמים. הבעיה עם הסתמכות על מודל זה היא כי ייתכנו גם גידולים קטנים פולשניים, שאותם קשה מאוד לזהות באמצעות מישוש עצמי.

שיטה נוספת משלימה כוללת בדיקה ידנית על ידי רופאה. בדיקה זו היא למעשה ביקורת שנתית, אף שלא כל הנשים מגיעות אליה, ומסתפקות במישוש ידני, שגם אם מתבצע על ידי מומחים, הרגישות שלו פחותה מבדיקה הכוללת מכשירי דימות.

ישנן מספר שיטות דימות המקובלות לזיהוי מוקדם של סרטן השד. השיטה הבסיסית היא בדיקת ממוגרפיה שהיא בעצם צילום או סדרת צילומי רנטגן של השד. שיטה זו יעילה בזיהוי גושים, גם קטנים, במיוחד אם הזיהוי נעשה בשד שאינו בעלת רקמה סמיכה – כלומר שד שבו רוב הרקמה שומנית ולא בלוטית. 

שיטה נוספת הנחשבת משלימה לבדיקת ממוגרפיה היא באמצעות אולטרה-סאונד. בשיטה זו ניתן לזהות האם מדובר בגוש מוצק או כזה הכולל נוזלים (ציסטה), והיא יעילה כבדיקה גם כאשר רקמת השד היא צפופה או סמיכה. בדיקה זו מתאימה יותר כבדיקה משלימה, במיוחד לנשים עם מבנה שד צפוף, והיא אינה רגישה לגושים קטנים במיוחד. הבדיקה היא ללא קרינה באמצעות גלי קול בתדירות שאינה נשמעת.

שיטה אחרת שאינה נפוצה היא באמצעות MRI. ממוגרפיה באמצעות MRI נקראת MRM – בדיקה בה נעשה שימוש במגנט רב עוצמה וללא קרינה כלל. למרות שמדובר בבדיקה יעילה במיוחד המספקת תמונת תלת מימד, המזהה גם גידולים קטנים ורקמת שד סמיכה, היא מתבצעת בהתוויה מיוחדת, למשל בקרב נשים בסיכון גבוה הנושאות מוטציות תורשתיות, נשים שחלו בצעירותן בלימפומת הודג’קין, נשים עם שתלים, לפני ניתוחים, או בסוג מסוים של סרטן השד שקשה לגלות בממוגרפיה רגילה.

יש לציין ש-MRI היא בדיקה רגישה מאוד שמניבה אבחון יתר, כלומר מזהה באופן שגוי גידולים לא קיימים. אבחון היתר והמחיר הגבוה שלה מלמדים כי אין מדובר בבדיקה סטנדרטית לזיהוי מוקדם של סרטן השד, למעט במקרים בהם קיים רקע תורשתי, אז היא נכללת בסל התרופות. 

יש כיום שיטות מתקדמות לביצוע אולטרה-סאונד אוטומטי תלת מימדי, ממוגרפיה תלת מימדית (טומוסינטזיס) שמתמודדת ביתר הצלחה עם רקמת שד צפופה, ותרמוגרפיה המזהה אזורים חמים יותר בשד שבהם מתקיימת פעילות מטבולית מוגברת (שמרמזת על תאים סרטניים). רוב השיטות הללו משמש כאמצעי זיהוי משלים לבדיקת ממוגרפיה.

חשוב גם לציין בדיקה נוספת – PET, שבודקת שינויים מטבוליים במסגרת טיפול בסרטן שהתגלה במהלך בירור לקיום גרורות וכאמצעי מעקב במהלך הטיפול לזיהוי יעילותו. 

מי זכאית לבדיקת ממוגרפיה?

סל התרופות בארץ מאשר לנשים בגילאי 74-50 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. ישנן אסכולות שונות בנוגע לגיל תחילת ביצוע בדיקות הממוגרפיה וביחס למשך הזמן בין בדיקות. בארה”ב, לדוגמה, מערכת הבריאות ממליצה לנשים שאינן בקבוצות סיכון להתחיל להיבדק בגיל 40, והחל מגיל 45 לבצע בדיקת ממוגרפיה שנתית. 

מה חשוב לדעת על בדיקות ממוגרפיה?

• בדיקת ממוגרפיה יעילה כל עוד לא מדובר בשד סמיך. תוצאות בדיקת ממוגרפיה ברקמת שד סמיכה מזוהה כ”רקמה פברוגלנדולרית”. אם קיים זיהוי כזה, רצוי להתייעץ עם כירורג/ית שד לגבי הצורך בבדיקת אולטרה-סאונד משלימה. 
• חשוב לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד גם בעת הריון ובזמן הנקה. ניתן לבצע ממוגרפיה בזמן הנקה, אז יהיה צורך לרוקן את השד מחלב על ידי שאיבה כדי לשפר את איכות הצילום.
• במהלך בדיקת הממוגרפיה, השד נתון ללחץ מצד שני לוחות שעלולים להזיק לשתלים. בנוסף, שתלים עלולים להסוות את קיומם של גידולים. לפני ביצוע ממוגרפיה יש ליידע את מבצעת או מבצע הבדיקה על קיומם של השתלים לצורך הפעלת רמת לחץ מופחתת, להקפיד על בדיקה ידנית על ידי כירורג שד ולשקול בדיקות משלימות, אולטרה-סאונד או MRI שעשויות להצביע גם על קרעים במעטפת השתל. 
• לנשים בגיל הפוריות כדאי לבצע את הבדיקה 14-7 ימים מתחילת המחזור החודשי על מנת לאפשר זיהוי יעיל יותר וגם כדי להפחית את מידת חוסר הנוחות בזמן הבדיקה עצמה.
• חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה או כירורגיית השד לגבי תוצאות הבדיקה.
• לעתים ניתן לראות בממוגרפיה הסתיידויות עדינות או גסות בשד, בעיקר לאחר גיל המעבר. רוב ההסתיידויות הללו אינן סרטניות , אולם הן עלולות להצביע על התפתחות גידול סרטני, מה שמחייב התייעצות עם מומחה.

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת