לפני שנצלול לענייני בריאות הנפש בתקופת המעבר, בואו נבהיר נקודה אחת חשובה:
כל אישה שחווה דיכאון, מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה בעצמה או בסובבים אותה – חייבת לפנות לקבלת עזרה ואבחון מקצועיים, ועדיף שעה אחת קודם.
המידע במאמר זה מיועד לאלה הסובלות מרמות של חרדות ודיכאונות קלות ובינוניות ואינו נועד להחליף התייעצות רפואית עם איש או אשת מקצוע מוסמכים. 
נשים בתקופת המעבר נוטות לסבול מדכדוך, דיכאון, לחץ וחרדות פי שניים ויותר מאשר נשים בתקופות קודמות לחייהן. תסמיני תקופת המעבר נוטים להקשות על אבחנת דיכאון קליני עמוק או הפרעות חרדה בגלל הדמיון הקיים בין תסמינים שונים אלה. מרבית הנשים אשר סובלות מדיכאון ומחרדות בגיל המעבר אינן חוות דיכאון עמוק, ועם השנים תסמינים אלו נוטים להיעלם בניגוד לדיכאון קליני עמוק והפרעות חרדה שנוטים להישאר ואף להחמיר ללא קבלת טיפול מתאים.

חמישים גוונים של דיכאון

דיכאון הוא רצף של של מצבי רוח שיכולים להתבטא לפרקים אפילו בהבעת שמחה ועד לדיכאון קליני עמוק. ישנם לפחות חמישה סימפטומים על בסיס יומיומי (למשך שבועיים לפחות) להפרעת דיכאון קליני מג’ורי (עמוק), MDD – Major Depressive Disorder, כפי שהיא מוגדרת ב-DSM5:

• תחושת דכדוך או רגזנות יתר המתרחשות כל יום במשך רוב שעות היום, כפי שהן מדווחות על ידי האישה עצמה או על ידי אנשים הסובבים אותה.
• תחושת חוסר הנאה או סיפוק מפעילויות.
• שינויים בתיאבון או במשקל הגוף.
• שינויים בשינה: נדודי שינה (ובפרט יקיצה מוקדמת) או עודף שינה.
• שינוי ברמת התנועתיות: תנועות עצבניות או לאות בתנועה.
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• תחושות אשמה או חוסר ערך.
• קשיים בריכוז ובקבלת החלטות.
• מחשבות אובדניות.

תקופת המעבר מתרחשת בגיל שבו נשים רבות נמצאות תחת מכבש לחצים: ילדים מתבגרים ועוזבים את הבית (או חוזרים אליו), הורים מזדקנים, קשיים כספיים, בעיות ולחצים בתחומי העבודה והקריירה, קשיים בזוגיות, פחד משינויים גופניים אשר מתרחשים בתקופה זו ופחד מהרעה במצב הנפשי, אבל על אובדן היכולת ללדת ועוד היד נטויה. לחצים אלה בשילוב עם רמות הורמונים שאינן יציבות יכולים להוביל נשים רבות לתחושת דכדוך מתמשכת. 

מרביתן של הנשים אשר חוות דיכאון קל מסוג זה יתאוששו עם הזמן ורמות ההורמונים בגופן יתייצבו. ואולם אם רמת הדיכאון גורמת להפרעה בחיי היומיום, בעבודה או בזוגיות – קבלת עזרה תרופתית אינה עניין שיש להתבייש בו,  שכן  הטיפול הוא שכיח ובטוח. לרוב מדובר במתן תרופות לזמן מוגבל וקצר, עד הגעה לאיזון רגשי.. 

נשים רבות אשר חוות תסמיני דיכאון קלים עד בינוניים בתקופת המעבר לא יעמדו בקריטריונים של ה-DSM5 להפרעת דיכאון עמוקה, אך אם מדובר במצב המקשה על ניהול אורח חיים תקין, גם אם אינו עומד בקריטריונים אלה, כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

כאשר דיכאון נובע מחוסר איזון בין רמת הלחצים המופעלת והיכולת להתמודד עמם, הכרה בכך היא הצעד הראשון לקבלת עזרה. לא תמיד אפשר לשלוט ברמת הלחצים החיצוניים המופעלים, אך ניתן לרכוש כלים מתאימים המאפשרים התמודדות עם לחצים אלה, למשל, באמצעות קבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. 

טיפול בתסמיני דיכאון מורכב ממתן תרופות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול משולב בין שניהם. התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר משלבים בין סוגי הטיפול השונים. ישנם סוגי דיכאון עמוק שאינם מגיבים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד ללא התערבות תרופתית. 

מי נמצאת בסיכון מוגבר לחוות דיכאון?

גם אם המנגנונים המקשרים בין הורמונים נשיים ודיכאון אינם ברורים כל צרכם, ישנן נשים רבות אשר מזהות את הקשר בין מצב רוח ורמת ההורמונים בגופן מקרוב. נשים אלו, כמו גם מספר קבוצות אחרות, נמצאות בסיכון מוגבר לחוות הפרעות במצב הרוח בתקופת המעבר, כמו גם הקבוצות האלו:

מי נמצאת בסיכון מוגבר לחוות דיכאון?

גם אם המנגנונים המקשרים בין הורמונים נשיים ודיכאון אינם ברורים כל צרכם, ישנן נשים רבות אשר מזהות את הקשר בין מצב רוח ורמת ההורמונים בגופן מקרוב. נשים אלו, כמו גם מספר קבוצות אחרות, נמצאות בסיכון מוגבר לחוות הפרעות במצב הרוח בתקופת המעבר, כמו גם הקבוצות האלו

• נשים אשר סבלו בעבר מתסמונת קדם וסתית אשר הייתה מלווה בשינויים במצב הרוח. 
• נשים אשר סבלו בעבר מדיכאון לאחר לידה.  
• נשים אשר סובלות מתסמינים וזומוטוריים חריפים בתקופת המעבר (גלי חום, הזעות לילה הפרעות בשינה).
• נשים אשר חוו בעבר תסמינים של דיכאון קליני עמוק.   
• נשים אשר עברו ניתוח להסרת השחלות. 
• נשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון. 
• סוג מסוים של אישיות: נטייה לדאגנות יתר, הערכה עצמית נמוכה, פרפקציוניזם, רגישות לביקורת. 
• נשים אשר חולות במחלה קשה.
• שימוש באלכוהול וסמים.

הקשר בין מין לדיכאון

יצר מיני מופחת, קשיים להגיע לעוררות מינית או לאורגזמה עלולים לגרום לדיכאון. ירידה ביצר המיני יכולה להשפיע על תסמיני דיכאון, לפגוע בזוגיות ולעורר גורמי לחץ נוספים שמחמירים את התופעה. יש לציין שגם תרופות הניתנות לטיפול בדיכאון מסוג SSRI פוגעות ביצר המיני של כמחצית מהמטופלות. 

תקשורת פתוחה עם הרופאה או הרופא המטפלים חיונית, שכן אם מתעוררים קשיים לאחר מתן טיפול תרופתי – ניתן להוריד את מינון התרופות או להחליפן בתרופות אחרות נוגדות דיכאון שאינן פועלות על מנגנון עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין, זאת בניסיון להקל על תסמיני הדיכאון מבלי לפגוע ביצר המיני. 

לא על הדיכאון לבדו – חרדות והתקפי חרדה

תסמין נפוץ נוסף בתקופת המעבר הוא עלייה ברמת החרדות והתקפי חרדה. התקף חרדה הוא מצב בו במקביל לחרדה עמוקה ופתאומית מופיעים גם תסמינים פיזיים: רעד, הזעה, קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות ולעיתים כיווצים בבטן ובחילות. 

גלי חום יכולים להתבטא בדרך דומה להתקף חרדה, ולכן לעתים יש קושי באבחון בין שניהם. ישנן נשים החוות אאורה הקודמת לגל חום וכוללת תחושת חרדה, כזו ש”כלו כל הקיצים”, ובגל החום עצמו סובלות מהזעה ומדפיקות לב מואצות. ההפרדה בין שני המצבים אינה קלה ולעתים מבלבלת. קוצר נשימה הוא תסמין של התקף חרדה, אך לא של גל חום. 

התקף חרדה הוא אחת החוויות המפחידות שאדם עלול לחוות. לעתים קרובות התסמינים של התקף חרדה דומים לאלה של התקף לב. אם  אתן לא בטוחות שמדובר בתסמין אחד ולא באחר – פנו לקבלת עזרה מקצועית. אישה שחוותה התקף חרדה אחד מועדת יותר לחוות התקפי חרדה נוספים. התקפים אלה נמשכים בין עשר דקות לחצי שעה, אך עלולים להגיע במרווחים שונים. ההתקפים מגיעים ללא אזהרה מוקדמת, לעתים קרובות בשעות הבוקר. אסטרוגן מווסת את רמות הקורטיזול, הורמון הדחק. רמות הקורטיזול עולות כאשר רמות האסטרוגן יורדות, וייתכן כי זה המקור לקשר הקיים בין תחושת חרדה והתקפי פאניקה לבין ירידה ברמת האסטרוגן. 

מכיוון שהתקפים אלה מופיעים בפתאומיות ושיאם מגיע לאחר כעשר דקות, רצוי להדריך את בני המשפחה כיצד להתמודד עימם: הסחת דעת, שאלת שאלות לא שיפוטיות כגון “מה יגרום לך להרגיש נוח יותר?” או ניסיון לגרום לאישה החווה התקף חרדה להתרכז בדברים אחרים סביבה: חמישה חפצים שהיא יכולה לראות, ארבעה חפצים שהיא יכולה לגעת, שלושה חפצים שהיא מסוגלת לשמוע, שני חפצים שהיא מצליחה להריח וחפץ אחד שהיא יכולה לטעום. גם ניסיון לשלוט ולהרגיע את הנשימה עשוי לעזור.

נשים בעלות אבחנה קודמת של הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות כגון סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית יכולות להתגבר בתקופת המעבר. לעתים דרוש איזון תרופתי להתמודדות עם תקופה זו. נשים שמאובחנות כסובלות מהפרעה דו-קוטבית מועדות יותר לסבול ממצב רוח דיכאוניים בתקופת המעבר מאשר נשים שאינן סובלות מהפרעה זו.

מרבית מקרי הסכיזופרניה מתפרצים לראשונה לקראת סוף גיל ההתבגרות ושנות העשרים המוקדמות, אך גם בתקופת גיל המעבר קיים סיכוי מוגבר להתפרצות ראשונה של אפיזודות פסיכוטיות.

טיפים להתמודדות עם שינויי מצבי רוח ולחץ

• מודעות לכך שבנוסף לתסמינים גופניים, גם תסמינים נפשיים או שינויים במצב הרוח עלולים להופיע.  זכרי שמדובר במצב זמני ככל הנראה.
• נטרי שינויים במצב הרוח, הרגלי שינה ושינוי ברמות הלחץ. אם את מזהה שינויים במצב הרוח שמפריעים לך לנהל שגרת יומיום רגילה, פני לקבלת עזרה.
• טיפולים הורמונליים לגיל המעבר עשויים לעזור גם בטיפול בתסמינים הקשורים בשינויים במצב הרוח.
• אם את מקבלת טיפול תרופתי להתמודדות עם דיכאון או חרדה וחווה קשיים במיניות – פני לרופאה או לרופא לצורך קבלת טיפול תרופתי מותאם.
• קחי בחשבון שתזדקקי לארגז כלים שלם ולא פתרון יחיד לשחרור לחצים ולדרכי הרגעה. שיטות שונות עשויות לעבוד במצבים שונים. לא ריאלי ולא יעיל לשים את כל הביצים בסל אחד ולהסתמך על פתרון יחיד לכל המצבים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע לך להצטייד בארגז כלים מגוון.
• חפשי עיסוק שמעניין אותך כמו גינון, בישול או משחק בהתמודדות עם שינויים במצב הרוח.
• נסי להיפטר מרגשות אשמה ובושה על כך ש”אני לא עושה מספיק”; זה בסדר לא להיות כל-יכולה.
• התחילי באימוני כושר; עלייה ברמות אנדורפינים המופרשים בזמן אימון משפרת גם את מצב הרוח וגם את מצבך הבריאותי.
• חפשי הזדמנויות להירגע במהלך היום, זהי מה גורם לך להתרגז ונסי להימנע ממנו או לשנותו.
• התחילי לכתוב יומן. אם תבחרי לפרוק כעס באמצעות הכתיבה או לכתוב על נושאים חיוביים בחייך – זו כבר החלטה אישית שלך בהתאם להרגשתך. נשים רבות מוצאות כי דרך התבטאות זו יכולה לסייע להן מאוד בהתמודדות עם לחצים.
• אימון קצר של מתיחות עוזר להירגע וגם תורם לשינה טובה יותר.
• חפשי אפליקצית מדיטציה למתחילים, במיוחד כזו שעוזרת להגיע למודעות, מרגיעה ומשפרת את איכות השינה.

מתי הזמן הנכון לפנות לעזרה?

לסיום, כדאי לדעת מתי יש לפנות לעזרה מקצועית. אם את מרגישה חרדה, דיכאון או או חווה הצפה רגשית אם ניסית דרכי התמודדות שונות ואת חשה שדבר אינו מסייע לך – זה הזמן לפנות לקבלת עזרה מקצועית אצל מומחים ומומחיות האמונים על בריאות נפשך;שכן כאשר מדובר בבריאות הנפשית שלנו – כולנו זקוקות לתמיכה ולסיוע. 

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת