בדיקות גינקולוגיות הן לאו דווקא החוויה הכי נעימה ומרגיעה עבור נשים רבות. כאשר אנו נתקלות בחוויות לא נעימות, לעתים הנטייה היא לדחות בדיקות או לא לבצע אותן, אלא אם כן מתעוררת בעיה או יש צורך בחידוש מרשם לאמצעי מניעה. 

נשים עוברות שינויים לאורך חייהן – התבגרות, פוריות, הריון ולידה, תקופת המעבר והחיים לאחר גיל המעבר. כל שלב מאופיין בשינויים ברמות ההורמונליות בגוף, במבנה הפיזיולוגי, ובמיניות ועוד. לעתים תכופות שינויים אלה אינם נוגעים בהכרח למערכת הרבייה. לדוגמה, לאחר גיל המעבר ישנה צניחה בכמות הורמוני המין בגוף, אולם לא רק מערכת הרבייה מושפעת משינוי זה. 

ישנם קולטנים לאסטרוגן באיברים אחרים המשפיעים על המצב הבריאותי הכללי של האישה. ירידה ברמת האסטרוגן עלולה להעלות את הסיכון לפתח מחלות כלי דם ולב, ולגרום לירידה בצפיפות העצם כתוצאה מדלדול כמות הסידן בגוף. תקופת המעבר מתאפיינת גם בעלייה משמעותית בסיכון ללקות במחלות הקשורות למערכת המין והשתן.

תדירות מומלצת לבדיקה גניקולוגית שגרתית

גם כאשר הכל תקין לכאורה, רצוי לבצע בדיקה גינקולוגית תקופתית. סוג הבדיקה, המצב וההיסטוריה הבריאותית של המטופלת וגורמים נוספים עשויים להשפיע על פרק הזמן המומלץ בין בדיקה לבדיקה. ככלל אצבע, התדירות המומלצת לבדיקה גינקולוגית היא פעם בשנה, כאשר בנוסף אליה רצוי לעבור בדיקת פאפ (עלייה נרחיב בהמשך) אחת לשנתיים ומגיל 50 מומלץ גם לבצע ממוגרפיה פעם בשנתיים.

בדיקה גינקולוגית שגרתית מתחילה משיחה

בדיקה גינקולוגית שגרתית כוללת מספר שלבים. בשלב הראשון תתקיים שיחה בין הגינקולוגית או הגניקולוג למטופלת. לשיחה זו יש מספר מטרות: ראשית, הגינקולוגים ישאלו את המטופלת לגבי ההיסטוריה הרפואית והמינית שלה. היסטוריה זו חשובה מאוד על מנת לקבוע מאוחר יותר את דרכי הטיפול הטובות ביותר עבורה, מה שיסייע לה להתמודד עם תסמינים שונים של תקופת המעבר.

מטרה נוספת של השיחה המקדימה היא לבסס אמון בין הגינקולוגית למטופלת. מכיוון שבדיקה גינקולוגית מתבצעת ללא בגדים, דבר שלעתים גורם לתחושת חוסר נוחות, נושא האמון הוא חשוב. זה גם הזמן לשאול שאלות, לספר על בעיות בתחום התפקוד, ההנאה ממין או בריחת שתן שגם השיח עליהן אינו תמיד פשוט.

מטופלות שונות מגיעות עם יחס ורקע שונים לבדיקה גינקולוגית – חלקן מתייעצות עם ד”ר גוגל לפני המפגש, אחרות מגיעות עם דעות, חרדות או חששות ביחס לטיפול או לבדיקה עצמה. לכן חשוב ליצור היכרות בין הגינקולוג למטופלת בשיחה המקדימה ולהבין  כיצד נכון לגשת אליה ולענות על צרכיה. 

השלב הראשוני של הבדיקה הגינקולוגית הוא חשוב, גם מבחינה רפואית. קבלת תמונה מלאה של ההיסטוריה הרפואית, החברתית, המינית, התחושות הגופניות והתלונות של המטופלת חיוניות לקבלת טיפול יעיל בהמשך.

הבדיקה הגופנית

בדיקה גינקולוגית שגרתית מורכבת מכמה שלבים, הנפוצים שבהם – בדיקה באמצעות ספקולום (מפסק), בדיקת פאפ, בדיקה ידנית, בדיקת אולטרה-סאונד, בדיקת שדיים וממוגרפיה. בואו ונכיר את אחת הבדיקות הללו מעט יותר מקרוב.

בדיקה באמצעות ספקולום, בדיקת פאפ

במהלך בדיקה באמצעות ספקולום מוכנס מכשיר חד פעמי מפלסטיק המפסק את דפנות הנרתיק על מנת שניתן יהיה להתבונן בהן ובצוואר הרחם. החדרת המכשיר והרחבתו עלולות לגרום לחוסר נוחות גופנית, לכן אם קיים כאב חשוב ליידע את הגינקולוגי/ת על כך.

מעבר למכשיר, הבדיקה עצמה כוללת סקירה ויזואלית. במהלך הבדיקה עשוי הרופא לבצע גם בדיקת פאפ, Pap Smear – בדיקה שבה נלקחות דגימות תאים מחלקו העליון של הנרתיק והחלק החיצוני והפנימי של צוואר הרחם באמצעות מברשת מתאימה.

בדיקת פאפ נכללת בסל התרופות כבדיקת שגרתית המבוצעת אחת לשלוש שנים בגילאי 54-35, אך ההמלצה היא לעבור את הבדיקה בתכיפות גבוהה יותר אם קיימת אינדיקציה לסיכון בטווח גילאים רחב יותר. לרוב, בדיקה זו לא גורמת לדימום, והיא אינה מכאיבה.

מטרתה של בדיקת פאפ היא לבצע גילוי מוקדם, ובכך להפחית את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם. סוג סרטן זה הוא השלישי בשכיחותו בקרב נשים, והסיכון לחלות בו עולה משמעותית אם אינו מתגלה בזמן. לרוב, התסמינים מופיעים בשלב מאוחר יחסית של התפתחות המחלה, אז גם הסיכוי להחלים ממנה הוא נמוך למדי. בדיקה מקדימה מצילה חיים, בכך שהיא מאפשרת אבחון וטיפול מוקדמים, כולל זיהוי מצבים טרום סרטניים ומעקב אחריהם. בדיקה נוספת משלימה לבדיקת פאפ היא בדיקת אבחון לווירוס הפפילומה הנעשית בקופות החולים כחלק מבדיקות הסקר. 

רצוי לבצע את בדיקת הפאפ לא בזמן המחזור החודשי ולאחר שלושה ימי הימנעות מקיום יחסי מין. 

בדיקה ידנית

בבדיקה ידנית, הגינקולוגי/ת ימשש את צוואר הרחם, החצוצרות והשחלות דרך דופן הבטן במטרה לזהות ציסטות, מיומות, יבלות, פצעים וכדומה. על מנת שניתן יהיה לבדוק את האיברים הללו, הרופאה או הרופא יכנסו שתי אצבעות דרך הנרתיק. גם בדיקה זו עלולה לגרום לחוסר נוחות וכדאי לדווח למטפל/ת על כל תחושת כאב. 

בדיקת אולטרה-סאונד

בדיקת אולטרה-סאונד יכולה להתבצע נרתיקית או בטנית. בבדיקה בטנית, מורחים על הבטן ג’ל שעלול להיות קר. דרך הג’ל מעבירים מעין מוט (מתמר) שבאמצעותו מתקבלת תמונת האולטרה-סאונד. הבדיקה עצמה מתבצעת באמצעות גלי קול בתדר שלא נשמע ואינו מכאיב. 

בבדיקה נרתיקית, מוט הבדיקה מוחדר לוואגינה, והסריקה מתבצעת בדרך זו. הבדיקה עלולה לגרום לחוסר נוחות ואופן הביצוע שלה תלוי, בין השאר, במבנה גוף האישה. 

בדיקת אולטרה-סאונד משמשת לסקירת צוואר הרחם והרחם, החצוצרות והשחלות ויתר אברי האגן. אולטרה-סאונד דופלר מאפשר גם בדיקת כלי הדם באזור האגן. 

בדיקת שד וממוגרפיה

בדיקת שד מתבצעת על ידי מישוש יסודי ושיטתי של השד במטרה לזהות גושים או שינויים במבנה שלו. החל מגיל חמישים, ובמקרים מסוימים כאשר יש אינדיקציה לסיכון מוגבר, ההמלצה היא לערוך גם ממוגרפיה אחת לשנתיים במטרה לזהות התפתחות או להפחית סיכון לסרטן שד כבר בשלבים מוקדמים. 

בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן שמתבצע במעבדה ולא במרפאה הגינקולוגית. במהלך הבדיקה כל אחד מהשדיים יעבור סדרת צילומים באמצעות החזקה בין שני לוחות. גם בדיקה זו עלולה לגרום לאי נוחות גופנית. 

בדיקות סקר

בדיקות סקר כוללות בדיקה גופנית כללית, בדיקת לחץ דם, דופק, משקל, גובה, BMI, בדיקת ראייה ושמיעה, בדיקות לב, דם ושתן. ואולם, טיפולים גניקולוגיים רבים, במיוחד בתקופת המעבר, נשענים גם על המצב הבריאותי הכללי של המטופלת. בנוסף, ייתכנו בדיקות דם, לדוגמה, שבהן יימדדו רמות הורמוני המין בגוף.

מומלץ לנשים בגילאי 50 ואף לצעירות יותר לבצע בדיקות סקר שנתיות באמצעות רופאי משפחה או גינקולוגים. 

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת