נשים רבות חוות ירידה ביצר המיני בסביבות גיל המעבר ואחריו. בסקר שבוצע בארה”ב לפני מספר שנים התגלה כי פחות ממחצית הנשים בגילאי 57-73 אמרו כי הן פעילות מינית. חלק מהסיבות לירידה בחשק המיני קשורות לגורמים בעלי אופי גופני: ירידה בכמות ההורמונים, כאבים בזמן קיום יחסי מין, קושי להגיע לעוררות מינית ולאורגזמה, תופעות לוואי של תרופות וכדומה. 

גורמים אחרים נובעים מסיבות נפשיות כגון תשישות, דיכאון או חרדה. סוג אחר לחלוטין של גורמים לירידה בחשק המיני נעוץ בגורמים חיצוניים, נסיבות החיים – פרידה או מוות של בן הזוג, קשיים בזוגיות או ילדים המתגוררים בבית. כדי לתת מענה שלם ולסלק חסמים בדרך לבריאות מינית, יש לטפל בכל הגורמים אשר מעכבים את הרצון לקיים יחסי מין וליהנות מהם.

מחלות מין, הריון וטיפול הורמונלי לגיל המעבר

לפני שנדבר על הקשר בין החשק המיני לתקופת המעבר, כדאי לדבר על שני נושאים הקשורים קשר הדוק למין: הריון ומחלות מין. אחד הטיפולים הנפוצים להקלה בתסמינים שונים של גיל המעבר הוא קבלת טיפול הורמונלי מותאם, MHT. הורמונים מהווים חלק מאמצעי המניעה המיועדים לנשים וגם משמשים לטיפול בתסמיני גיל המעבר, אולם MHT אינו אמצעי מניעה. 

נשים אשר עדיין לא הגיעו לגיל המעבר עצמו, שנה מאז קבלת הווסת האחרונה, עלולות עדיין להיכנס להריון גם אם הסיכוי לכך הוא קטן. למעשה, גם נשים אשר הגיעו לגיל המעבר אך הן בנות פחות מחמישים, כדאי שישקלו שנה או שנתיים נוספות של שימוש באמצעי הגנה מפני הריון. ישנו מגוון אמצעי מניעה בהם ניתן להשתמש – התייעצי עם רופא או רופאה על מנת להתאים את אמצעי ההגנה מפני הריון המתאים בדיוק עבורך. 

לצד החשש מפני הריון קיים גם החשש מפני מחלות מין. הורמונים אינם משמשים אמצעי הגנה כנגד מחלות מין כלל. מטרת הטיפול היא התמודדות מוצלחת עם תסמינים של תקופת המעבר, שאינם מכילים די הורמונים על מנת למנוע ביוץ. למרות שהסיכוי לכך הוא קטן, עדיין קיימת אפשרות להיכנס להריון גם אם את בטיפול MHT לתקופת המעבר. 

אמצעי ההגנה היחיד הבטוח לחלוטין מפני הידבקות במחלת מין הוא התנזרות, אך קיימות דרכים רבות להוריד באופן משמעותי את הסיכוי להדבקה גם ללא התנזרות. שימוש עקבי בקונדום, בדיקה מקדימה של מחלות מין בקרב שני בני הזוג, מיעוט בני זוג ומונוגמיה (של שני בני הזוג) הם דרכים טובות להוריד את מפלס הסיכון להדבקה.

האם כל אישה תסבול מירידה בחשק המיני בתקופת המעבר?

יצר מיני בקרב נשים הוא נושא שבו רב הנסתר על הגלוי. ישנן נשים שאינן חוות ירידה בחשק המיני ואף כאלו  אשר מדווחות על עלייה ביצר המיני בתקופת המעבר. הנטייה היא לקשר חוויה חיובית כזאת עם שינוי בנסיבות החיים כגון יציאת הילדים מהבית, הסרת חששות מכניסה להריון או ירידה ברמות המתח הכלליות הקשורות לפרנסה וכדומה.

גורמים אשר עלולים לפגוע ביצר המיני

ישנם גורמים רבים אשר יכולים להשפיע על ליבידו בקרב נשים. הסיפור שונה עבור כל אישה ואישה. טיפול יעיל מאבחן את הגורמים השונים אשר עלולים להשפיע על ירידה ביצר המיני במסגרת הסיפור האישי של כל אישה ואישה, וטיפול בכל אחת מהנקודות הללו בדרך המתאימה ביותר. בואו ונכיר כמה מהגורמים הללו מקרוב

ירידה בכמות ההורמונים

אחד הגורמים לפגיעה ביצר המיני בקרב נשים הוא הירידה ברמת ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון. אסטרוגן מיוצר בשחלות וברקמות הגוף, טסטוסטרון מיוצר בבלוטות האדרנל ובשחלות. בתקופת המעבר, ייצור ההורמונים על ידי השחלות יורד. התוצאה היא ירידה חדה בהורמון אסטרוגן ומתונה בהורמון טסטוסטרון. 

ישנם מספר מחקרים אשר בדקו את הקשר בין רמות ההורמונים השונים וליבידו בקרב נשים. טיפול הורמונלי באמצעות אסטרוגן שיפר במקצת את היצר המיני אצל חלק מהנשים לאחר 6-3 חודשי טיפול, אולם גם לפלסבו הייתה השפעה. מחקרים אחרים ניסו להעלות את רמת הטסטוסטרון, וגם הם הראו שיפור מתון בלבד ביצר המיני. בשני סוגי הטיפולים קיימים סיכון או תופעות לוואי שאותם יש לשקול לעומת הרווח שאולי צפוי. 

גם אם הורמונים אינם המענה האולטימטיבי לשאלת היצר המיני הנשי, כדאי לזכור כי לטיפול הורמונלי לתקופת המעבר ישנה השפעה חיובית על תסמינים רבים הקשורים לתקופת המעבר. בהחלט ייתכן כי תסמינים אלו הם חלק מהגורמים לירידה בחשק המיני. טיפול בתסמינים יכול להקל על הקשיים בהנאה מיחסי מין שתוביל בתורה גם להעלאת החשק המיני.

יובש נרתיקי וכאבים בזמן קיום יחסי מין

ירידה בכמות האסטרוגן בגוף משפיעה על מרכיבים רבים, ביניהם גם רקמות הנרתיק. דפנות הנרתיק הופכות דקות יותר ופחות גמישות וכמות חומרי הסיכה מצטמצמת. יובש נרתיקי יכול לגרום לחוסר נוחות, תחושת גרד או שריפה וכאב קבוע, גם בזמן קיום יחסי מין. אקט החדירה יכול להעצים את תחושת הכאב. כמחצית מהנשים לקראת ולאחר הפסקת הווסת סובלות מתסמינים של יובש בנרתיק וכאבים בזמן קיום יחסי מין. התייעצי עם רופאה או רופא אשר עוסקים בתסמיני גיל המעבר על מנת למצוא פתרונות לבעיה. 

טיפול הורמונלי מקומי באמצעות משחות או באמצעים אחרים יכול להקל על התסמינים ואינו מעלה את רמת האסטרוגן הכללית בגוף במידה רבה. מחקרים הראו כי חומרים אלו בטוחים בשימוש גם עבור מי שחלתה בסרטן, אך יש להתייעץ עם רופאה או רופא לפני התחלת שימוש בתכשירים אלו. חומרי סיכה מבוססי מים וסיליקון יכולים גם הם לספק פתרון ליחסי מין כואבים. רצוי להימנע משימוש בחומרי סיכה שאינם על בסיס מים או סיליקון דוגמת וזלין משתי סיבות: ראשית, הם עשויים לפגוע בקונדום, ושנית הם עלולים לשמש מצע לחיידקים.  

לא רק יובש נרתיקי עלול לגרום לכאבים בזמן קיום יחסי מין, גם דלקות בדרכי השתן או כאבים נוספים דוגמת כאבי גב, ירך או בטן. זיהוי מקור הבעיה וטיפול בגורמי הכאב עשויים להקל גם על כאבים בזמן קיום יחסי מין.  

זרימת דם מופחתת לאזור האגן

נוסף על כל אותם גורמים אשר אחראים על היצר המיני, העוררות והיכולת להגיע לאורגזמה לעתים בתקופת המעבר, ישנן בעיות בזרימת הדם או פגיעה עצבית המקשות על העוררות המינית או היכולת להגיע לאורגזמה או מעכבת אותן. מחלות ותרופות שונות יכולות לגרום לעיכוב, לדוגמה: תרופות להורדת לחץ דם, תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), מחלת הסוכרת, מחלות לב, בעיות בכליות, טרשת נפוצה. אם את חוות פגיעה בחשק המיני אשר גורמת לך לסבל ואת נוטלת תרופות מרשם, כדאי להתייעץ עם רופאה או רופא המשפחה ולבדוק אפשרות להחליפן בתרופות אחרות, וכן לשלול בעיות בריאותיות, ואם אלה קיימות – לטפל בהן.

דיכאון

אחד הגורמים השכיחים לירידה בחשק המיני הוא דיכאון. נשים מועדות יותר מגברים לסבול מדיכאון, במיוחד בתקופת המעבר. נשים אשר סבלו בעבר מדיכאון – עלולות לחוות התפרצות חוזרת בתקופה זו יותר מאחרות, אך גם נשים אשר לא חוו דיכאון בעבר, עלולות לחוות זאת כעת. כאשר דיכאון משפיע על ניהול אורח חיים תקין, ובכלל זה גם על הבריאות המינית, כדאי מאד להתייעץ עם מומחים על מנת למצוא את הפתרון המתאים ביותר עבורך. רופאות ורופאים אשר מתעניינים בתקופת המעבר ידעו לתת את הפתרון או לספק את שילוב הפתרונות המתאים.

לחץ וחרדה

גורם נוסף אשר עלולה להיות לו השפעה שלילית על היצר המיני הוא קיומם של רגשות כגון לחץ וחרדה. תקופה זו בחיי נשים היא תקופה שבה לעתים מגיעים לשיאם הלחצים מכיוונים שונים: קריירה, משפחה, חברים וזוגיות. לחצים חיצוניים אלו מועצמים על ידי שינויים שתקופת המעבר מביאה עימה. חרדות הן אחת התסמינים האופיינים של תקופת המעבר, וכמו דיכאון, גם תחושה זו עלולה לפגוע ביצר המיני. בזמנים בהם מחשבות רבות אחרות מעסיקות אותנו, העיסוק ביחסי מין והנאה מהם עלולים להידחק לשוליים.

עייפות

אחד התסמינים הנפוצים בתקופת המעבר הוא בעיות בשינה, חלקן כאלו אשר נגרמות מגלי חום והזעות לילה שפוגעות ברצף ובאיכות השינה. כאשר השינה נפגעת, הדבר מתבטא בעייפות בכל שעות היממה. אם יש לך ילדים, את בוודאי זוכרת את החודשים הראשונים לחייהם אשר גם בהם השינה אינה רציפה. עייפות ומחסור בשינה עלולים לפגוע בצורה משמעותית ביצר המיני, כשאת עייפה, שינה מקבלת עדיפות על קיום יחסי מין.

הטיפול היעיל ביותר עבור גלי חום והזעות לילה הוא טיפול הורמונלי בתקופת המעבר. טיפול זה אינו מתאים לכולן, ויש להתייעץ עם רופאה או רופא אשר תחום העניין שלהם הוא גיל המעבר על מנת שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים עבורך.  

בעיות בזוגיות

גם בעיות בזוגיות עלולות להיות מתורגמות לירידה בחשק המיני. אם זהו הגורם העיקרי לירידה ביצר המיני, כדאי לשקול קבלת עזרה וייעוץ ממומחים לתחום זה. כיום, בעידן הטלמדיסין, ניתן לקבל ייעוץ באופן נינוח מהבית ללא תורים ארוכים, עמידה בפקקים או חיפוש חניה. בתחומים של זוגיות ומין בגילאים מבוגרים אין נכון ולא נכון – כל עוד יחסי המין או מיעוטם אינם גורמים לחיכוכים ולמתחים בין בני הזוג, אין סיבה לטפל. כאשר היעדר או מיעוט יחסי המין גורמים למתחים ולחרדות, כדאי לשקול ייעוץ, לטפח אינטימיות בדרכים חלופיות, לעבוד על תקשורת פתוחה בין בני הזוג ולהתנסות בדרכים חדשות ויצירתיות לעורר אחד את השנייה.

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת