סיבות לבעיות במערכת השתן בגיל המעבר

בתקופת המעבר כמות האסטרוגן בגוף יורדת. הורמון האסטרוגן ידוע בעיקר בתור הורמון מין נשי, אולם יש לו תפקידים רבים אחרים בגוף: הוא לוקח חלק בתהליכים הקשורים בפיזור השומנים השונים בגוף, מווסת יצירת נוירוטרנסמיטורים במוח וגם עוזר לשמור על הרקמות הריריות בנרתיק ובשופכה – מוצא שלפוחית השתן. כאשר רמת האסטרוגן בגוף יורדת, חלה אטרופיה של קירות הנרתיק שהופכים לפחות גמישים, כאשר התוצאה היא שדופן התאים שהיה עבה, מדלדל. בנוסף, השרירים המחזיקים את רצפת האגן והאיברים השונים, כולל שלפוחית השתן, נחלשים.

מה הבעיות הנפוצות בדרכי השתן בגיל המעבר?

ניתן לחלק את הבעיות הנוגעות לדרכי השתן והנרתיק בגיל המעבר לכמה סוגים:

• היחלשות שרירי רצפת האגן והסוגרים – אי נקיטת שתן כתוצאה ממאמץ כמו צחוק, שיעול, קימה או הרמת משאות כבדים.
• שלפוחית רגיזה – צורך תכוף ומיידי לשתן. קושי זה קיים גם בלילות ועלול לגרום למקרי קימה רבים ותכופים.
• דלקות חוזרות בדרכי השתן – דלקות יכולות לגרום לכאב במתן שתן, למתן שתן בתכיפות גבוהה, לחוסר יכולת לרוקן לחלוטין את שלפוחית השתן ועוד. 
• יובש נרתיקי – גורם לתחושת גירוד ושריפה ועלול לגרום לכאבים בזמן קיום יחסי מין.

בריחת שתן בעת מאמץ

שרירי רצפת האגן הם השרירים המחזיקים את כל האיברים המצויים באגן. שרירים אלה יכולים להיפגע בשלבי החיים השונים – למשל כתוצאה מהריונות ולידות. שרירים אלה נחלשים באופן טבעי עם הגיל, ובמיוחד עם התמעטות כמות האסטרוגן הזמינה בגוף. כאשר קיימת החלשות בשרירי רצפת האגן, הפעלת מאמץ ולחץ על שלפוחית השתן ייגרמו לאי נקיטת שתן, שעתידה להשפיע לרעה על איכות ורמת החיים של אותן הנשים. אי נקיטת שתן יכול להתרחש במגוון מצבים שונים: שיעול, עיטוש, צחוק, שינוי תנוחה, הנפת משאות כבדים או הפעלת לחץ מסוג אחר על שלפוחית השתן. 

טיפול ראשוני בבעיה זו ניתן לתת באמצעות תרגילי חיזוק לשרירי רצפת האגן, תרגילים המוכרים בשם “תרגילי קיגל”. תרגילים אלה כוללים כיווץ השרירים למשך מספר דקות, באותו אופן שבו מנסים לעצור זרימת שתן, והרפייתם. חזרה על סט של עשרה תרגילי כיווץ והרפיה שלוש פעמים ביום עשויה לעזור בחיזוק שרירי האגן ולהקל על סימפטומים הגורמים לבריחת שתן. למרות שמדובר באותם השרירים, כאשר מתעורר הצורך להתפנות – זה לא הזמן לבצע אותם, היות והחזקת שתן בכוח יכולה לגרום לדלקות בדרכי השתן. 

אם תרגילים אלה אינם עוזרים, כדאי להתייעץ עם מומחה לגיל המעבר על מנת לזהות את הסיבה לבריחת שתן ולקבל אבחון וטיפול רפואי מתאים. ישנם תכשירים החוסמים את התשדורות אל שרירי מערכת השתן, ובכך מונעים בריחת שתן. במקרים חמורים, ייתכן אף פתרון ניתוחי לבעיה. 

צורך תכוף ומיידי במתן שתן

צורך תכוף ומיידי במתן שתן יכול להיות תוצאה טבעית של שינויים מבניים בנרתיק ובדרכי השתן כתוצאה מירידה ברמת האסטרוגן בגוף. דופן קירות הנרתיק וצינור השתן הופכים דקים יותר וגמישים פחות, וכמות הנוזלים ששלפוחית השתן מסוגלת לאגור יורדת. ישנן מספר גישות להתמודד עם בעיה זו: הוספת אסטרוגן מקומית, שינוי הרגלים, עיבוי הרקמות באמצעים שונים ואימון שלפוחית השתן. 

יישום מקומי של תכשיר אסטרוגן וגינלי יכול להועיל בשחזור דפנות הנרתיק והשופכה – כמעט עד למצבם הקודם. ישנם מספר תכשירים נרתיקיים, חלקם חדשים, שנותנים מענה הן למניעת דלקות שתן והן למניעת יובש וכאבים בזמן קיום יחסי מין. קיים אפילו תכשיר נרתיקי אסטרוגני במינון אולטרה נמוך, הנמכר ללא מרשם ובטיחותי לשימוש – כולל לחולות סרטן שד ולמחלימות ממנו. מומלץ להתייעץ עם מומחה גיל המעבר כדי לברר האם טיפול כזה מומלץ עבורך. 

בנוסף, שינוי הרגלים כגון הימנעות משתיית משקאות המכילים קפאין לפני השינה, או הימנעות משתייה בשעות הערב במטרה למנוע קימות תכופות במהלך הלילה יכולים לעזור בהתמודדות עם בעיות שינה.

גישה אחרת לפתרון הבעיה היא באמצעות עיבוי הרקמות באיזור; על-ידי יצירת גירויים ברקמת דפנות הנרתיק, מוזרם דם לאזור ופעילות האיחוי עשויה לעבות את הרקמות. שיטות אלה ניתנות לשימוש הן במקרים של צורך תכוף במתן שתן והן עבור דלקות בדרכי השתן. ישנן שיטות מגוונות ליישום פתרון זה: הזרמת מתח חשמלי נמוך לאזור באמצעות החדרת מכשיר דמוי טמפון, טיפולי לייזר מקומיים ועוד. 

דרך נוספת להתמודדות היא אימון שלפוחית השתן: התחילי בגיחות קבועות, אחת לשעה, לשירותים. גיחות אלה יעזרו לך להתמודד עם צורך תכוף לא מתוכנן. עם הזמן, נסי להעלות את משך הזמן בין הגיחות על מנת לאמן את שלפוחית השתן לאגור כמות נוזלים גדולה יותר.

ישנן מחלות ותרופות שעלולות אף הן להתבטא בצורך תכוף במתן שתן דוגמת סוכרת, תרופות משככות כאבים או אנטי דיכאוניות. כדי לוודא כי לא מדובר במצבים אלה, או על מנת לאזן את מינון התרופות להקלה על הסימפטומים, חשוב להתייעץ עם איש או אשת מקצוע בנושא. 

דלקות חוזרות בדרכי השתן

דלקות חוזרות בדרכי השתן הן תופעה נפוצה בקרב נשים בכלל, ובקרב נשים לאחר הפסקת הווסת בפרט. אחד מתפקידיו של האסטרוגן הוא בעידוד חיידקים “טובים”, לקטובצילים, להתיישב על דפנות התאים בדרכי השתן, להתרבות ולהתחרות בחיידקים “רעים” – פתוגנים. קירות הדפנות הופכות לדקות ומכילות פחות סוכרים המהווים מזון לחיידקים “הטובים” אשר נוטשים את משמרתם ומפנים מקום לפתוגנים להשתלט על האזור – ובכך לגרום לדלקת בדרכי השתן.

תכשיר אסטרוגן מקומי יכול לעזור בהתמודדות עם תופעה זו על ידי עיבוי הדפנות, דבר שלמעשה מהווה הזמנה פתוחה לחיידקים לקטובצילים לשוב ולהתיישב עליהן ולשמור עליהן מפני הפתוגנים. דרך אחרת, אלטרנטיבית, כוללת שתיית מיץ חמוציות. מיץ חמוציות כולל חומרים המקשים על פתוגנים להיצמד לדפנות התאים במערכת השתן ו ומעכבים התפתחות דלקתית באזור. 

מקרים של דלקות בדרכי השתן נפוצים מאוד לאחר הפסקת מחזור הווסת בגילאים 75-50. בגילאים מבוגרים יותר רבות מהנשים מתגוררות בדיור מוגן, ו/או בבתי אבות סיעודיים, אז גם שכיחות הופעת חיידקים בשתן עולה. ואולם, מקרים אלה הם ברובם א-סימפטומטיים ואינם דורשים התערבות תרופתית.

יובש בנרתיק

יובש נרתיקי הוא תסמין נפוץ של גיל המעבר, אשר נגרם גם הוא כתוצאה ממיעוט אסטרוגן בגוף. ההשפעה על מערכת המין היא ישירה – בגיל ההתבגרות, האסטרוגן הוא ההורמון העיקרי האחראי על ההתפתחות המינית. לאחר גיל הפוריות, הופך האסטרוגן לזמין פחות וחלה התנוונות באיברי המין ובנרתיק אשר גורמים לאיבוד הגמישות בדפנות הנרתיק.

לא רק גיל המעבר מחולל יובש נרתיקי. מצב זה יכול להיווצר מסיבות אחרות, בהן לידה והנקה, כימותרפיה או הקרנות, ניתוח להסרת הרחם, תרופות אנטי אסטרוגניות לטיפול (הטיפול באנדומטריוזיס, לדוגמה), מחלות אוטואימוניות הפוגעות ברקמות הריריות בגוף, אלרגיות או תרופות נגד צינון, תרופות אנטי דכאוניות ועוד. אם את חווה תסמיני יובש בנרתיק, התייעצי עם רופא מומחה שיירד לשורש הבעיה ויטפל בה.

יובש נרתיקי הוא המקור לתחושות של כאב, גרד, שריפה וחוסר נוחות שעלולים להופיע בעת קיום יחסי מין, הטלת שתן ולפעמים ללא שום סיבה נראית לעין. לעתים, ניתן לבלבל בין יובש נרתיקי לדלקת בדרכי השתן, ולכן חשוב לבצע בירור יסודי כדי לגלות את המקור לכאב. 

טיפול מקובל ביובש נרתיקי הוא באמצעות תכשיר אסטרוגן מקומי – משחה, טבליה או טבעת המשחררת את התרופה בקצב קבוע. ישנן נשים שלא מומלץ עבורן להשתמש בתכשירי אסטרוגן – בהן חולות בסרטן רירית הרחם לפני טיפול או אלה הסובלות מדימומים ממקור לא ידוע. 

שימוש בתכשירי אסטרוגן מקומיים אינו מעלה את רמת האסטרוגן לרמה של נטילת תוסף דרך הפה, אולם גם כאן ייתכנו דימומים או רגישות בשדיים עקב יישום פתרון זה. דימומים ורגישות בשדיים מופיעים לרוב בשבועיים הראשונים של הטיפול – אז הרירית עוד דקה וסופגת, ולאחר מכן, כשמתעבה הרירית, הספיגה היא אפסית. המלצות נוספות לפתרון ליובש נרתיקי כוללות שימוש בחומרי סיכה על בסיס מים בעת קיום יחסי מין, תכשירי לחות נרתיקיים הקיימים כעת בשוק (להם גם יתרון בריפוי רקמה שנפצעה עקב האטרופיה) והקפדה על עוררות לפני חדירה. 

בעיות בדרכי השתן ויובש נרתיקי נפוצות בקרב נשים בגיל המעבר, במיוחד לאחר הפסקת המחזור החודשי. חלק מהתופעות ניתנות לטיפול באמצעות תכשירי אסטרוגן מקומיים כל עוד אין מניעה משימוש באסטרוגן. טיפולים נוספים כוללים שינוי הרגלים, תרגול ותוספי תזונה. מרבית הטיפולים הם טיפולים מתמשכים, כאשר הפסקת הטיפול תגרום לחזרתם של הסימפטומים. כדאי להתייעץ עם מומחה לגיל המעבר במטרה לשלול מצבים הדורשים טיפול נפרד, וכן קבלת המלצה לטיפול מתאים

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת