כאשר מדברים על שרירי רצפת האגן מתמקדים בשרירים התומכים בכל האיברים הסמוכים לאגן: מערכת השתן, המעי הגס ומערכת הרבייה. קבוצת השרירים הזאת קשורה גם לשני שרירים ספציפיים המעורבים בפעילות המינית של האישה – ה-pubococcygeus וה-iliococcygeus. שרירים אלה אחראים להתכווצות הלא רצונית בנרתיק בזמן אורגזמה. התחושות העצביות בזמן גירוי גורמות לזרימת דם מואצת לאיברי המין, וזו בתורה מביאה להתנפחות קירות הנרתיק ולהפרשת נוזלי סיכה בזמן עוררות מינית. זרימת הדם המוגדלת מגיעה לשרירים נוספים ובמיוחד לשרירי רצפת האגן. אחרי התעצמות הגירוי באופן מתמשך, שרירי רצפת האגן הופכים מתוחים ומכווצים, ובזמן האורגזמה הם משתחררים ונרגעים בבת אחת. לאחר האורגזמה, השרירים הללו מתכווצים באופן לא רצוני בסדרת פולסים קצרים 15-5 פעמים. 

קיימות תיאוריות רבות המקשרות בין חוזקם של שרירי רצפת האגן לבין היכולת לחוות פונקציונליות מינית ואורגזמה נשית. הגניקולוג האמריקאי ארנולד קיגל, אשר פעל בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, פיתח תרגילים המיועדים לחיזוק שרירי רצפת האגן. מטרת התרגילים הללו היתה לסייע לנשים שסבלו מבריחת שתן לאחר הריון, לידה, ניתוחים קיסריים או למבוגרות שבהן. כבר אז, קיגל הבחין כי לביצוע תרגילים אלה יש השפעה חיובית על תפקודים מיניים בקרב נשים שסבלו מחולשת שרירי רצפת האגן.

הגיל ואורח החיים עושים את שלהם, לצד שינויים הורמונליים המשפיעים אף הם על היחלשות שרירי רצפת האגן. שרירים אלה נחלשים ונמתחים בתקופות הריון, לקראת ובזמן הלידה. עם תרגול נכון, השרירים הללו יכולים לחזור לתפקוד מלא תוך שישה שבועות מהלידה, ואולם בפרק זמן זה האם הטרייה נתונה לשינויים, לחצים ומתחים ולא תמיד מתפנה לביצוע תרגילים השומרים על רצפת האגן ומחזקים אותה. 

שרירי רצפת האגן בתקופת המעבר

בריחת שתן היא תופעה שקיימת אצל 20% מהנשים ושכיחותה עולה ל-35% בקרב נשים מעל לגיל 60. למרות שבריחת שתן אינה תופעה המסכנת את המטופלת, היא בוודאי פוגעת באופן משמעותי באיכות חייה, ובתפקוד המיני התקין שלה. 

תקופת המעבר גם היא אינה תקופה קלה לשרירי רצפת האגן; באיברים באזור האגן יש מספר רב של קולטני אסטרוגן, ואולם כאשר כמות האסטרוגן בגוף מתמעטת בתקופת המעבר, הרקמות באזור הופכות דקות יותר ומאבדות מגמישותן, וגם שרירי רצפת האגן נפגעים משינויים הורמונליים אלה. חולשת שרירי רצפת האגן בתקופת המעבר מתבטאת במספר דרכים, כגון ירידה בליבידו, צניחת איברים, בריחת שתן ואף בריחת גזים וצואה.

לא כל הנשים בתקופת המעבר מגיבות באותו האופן. כך למשל, נשים שסבלו מעצירות כרונית או שיעול כרוני, שחוו טראומה בזמן לידה או ניתוחים קיסריים, או בעלות שרירי רצפת אגן חלשים עוד לפני תקופת המעבר תסבולנה יותר מהסימפטומים הנלווים לחולשה זו.

שאלון FSFI לבדיקת מיניות האישה

שאלון FSFI בודק גורמים שונים הקשורים למיניות האישה, כגון עוררות, יכולת להגיע לאורגזמה, כאבים בזמן חדירה וכדומה. שאלון זה נמצא בשימוש כ-20 שנים ומשמש להערכת מיניות וזיהוי בעיות מיניות בקרב נשים. כידוע, מיניות אצל נשים היא נושא מורכב התלוי בגורמים רבים. חלק מהגורמים הללו הם פיזיים, אחרים נוגעים יותר לרגש או לקשר הזוגי. 

ניתן לקחת  לדוגמה אישה עם בעיות של בריחת שתן. גם אם בעיה זו אינה פוגעת בהיבטים הפיזיים של המיניות, היא כן עלולה לעורר חרדות, למשל מפני בריחת שתן בעת קיום יחסי מין, דבר שעלול להביא לירידה בחשק המיני או ביכולת להגיע לאורגזמה. 

יש לציין כי שאלון FSFI אינו בודק מה המקור לבעיה, אלא האם היא קיימת בהיבט רפואי מסוים ומה מידת חומרתה. 

איך שרירי רצפת האגן קשורים למיניות?

תפקיד שרירי רצפת האגן הוא לתמוך באיברים הנמצאים באזור האגן. כאמור, בעקבות הריונות ולידות יש מתיחה של שרירים וגידים ברצפת האגן שלעתים פוגעת בתפקוד התקין של שרירים אלה. כחלק מתפקידם, שרירי רצפת האגן קשורים לשליטה על הסוגרים, אבל גם להתכווצות הנרתיק בזמן אורגזמה, לשליטה על שרירי הנרתיק בזמן קיום יחסי מין ואפילו למיקום הדגדגן ביחס לפתח הנרתיק בזמן עוררות. 

חוזק שרירים לא תקין יכול לנוע לשני כיוונים: חוזק נמוך מגביל את היכולת לכווץ שרירים אלה, ו/או זמן הכיווץ עשוי להיות קצר יותר; לעומת זאת, מצב הפוך שבו שרירי רצפת האגן מתוחים יתר על המידה יכול לגרום לכאבים בזמן חדירה ואף למניעתה. 

הטיפול המקובל יכול להיות פיזיותרפי באמצעות תרפיה ידנית, גירוי חשמלי, ביופידבק או תרגול (תרגילי קיגל, למשל) או טיפול ניתוחי. מחקרים הראו כי ניתוחים משפיעים לרעה על מיניות האישה, בעוד שטיפולים פיזיותרפיסטיים משפיעים לחיוב על בעיות קיימות ועל המיניות.

לא ידוע היום על קשר ישיר בין שרירי רצפת האגן למיניות, אולם יש מחקרים המצביעים על קשר בין טיפול פיזיותרפי של שרירים אלה ושל תרגול שרירי רצפת האגן לבין שיפור בתפקוד מיניות האישה, בפרט בקרב נשים הסובלות מבעיות במיניות.

בדיקת חוזקם של שרירי רצפת האגן

יש דרכים שונות לבדוק את חוזקם של שרירי רצפת האגן – עם אולטראסאונד, MRI, בדיקת מעבר חשמל; לרוב, שיטות אלה אינן בשימוש בגלל המחיר הגבוה (דוגמת בדיקת MRI) או מפני שקיים מתאם חלקי בלבד בין תוצאות הבדיקות לגבי חוזקם של שרירי רצפת האגן. השיטה המומלצת כיום לבדיקה היא ידנית: הבודק מכניס אצבע לנרתיק וחש את עוצמת כיווץ שרירי רצפת האגן, משך הכיווץ ויכולת חזרה על כיווץ השרירים. שרירי רצפת האגן באים לידי ביטוי בשני אופנים שונים: עוצמת האחיזה והתנועה למעלה ולמטה שאף היא מורגשת.

מה המחקרים אומרים?

במחקר שפורסם בשנת 2009 במגזין Int Urogynecol, מצאו החוקרים ליאור לוינשטיין, אילן גרונוולד, אינה גרטמן ויורם ורדי כי יש קשר בין חוזק שרירי רצפת האגן למיניות טובה. המחקר נערך בקרב נשים שהגיעו למרפאה עקב תלונות בנושא המין. כחלק מבדיקה סטנדרטית, נבדקו גם חוזקם של שרירי רצפת האגן. הנשים חולקו לשלוש קבוצות על פי חוזק שרירי רצפת האגן – שרירים חלשים, שרירים בינוניים ושרירים חזקים. 

מאפייני חוזק שרירי רצפת האגן נבדקו מול המאפיינים של שאלון המיניות. לבסוף התגלה כי נשים בעלות חוזק שרירים בינוני וגבוה קיבלו ציון גבוה יותר בתחומי העוררות והיכולת להגיע לאורגזמה באופן מובהק. מבין בדיקות חוזק השריר, המאפיין עם המתאם הגבוה ביותר היה היכולת להחזיק את שרירי רצפת האגן מכווצים למשך פרק הזמן הארוך ביותר (עד 10 שניות). 

מחקרים נוספים בדקו השפעות של טיפולים פיזיותרפיים על מערכת השתן והמין וגילו שהם מחזקים את רצפת האגן (מה שמונע בריחת שתן), ואף עשויים לשפר את תפקודי המין בקרב נשים. יצוין כי מרבית המחקרים התרכזו באוכלוסיית יעד מסוימת, לדוגמה נשים שהגיעו למרפאה עם תלונות על תפקוד מיני לקוי או על בריחת שתן. 

חשוב לחזור ולהדגיש: מיניות נשית אינה תלויה באלמנטים גופניים בלבד, אלא קשורה גם במשתנים נפשיים. נכון להיום, המחקרים הקיימים מצביעים על קשר בין טיפול ותרגול שרירי רצפת האגן לבין תפקוד מיני תקין, אך חסרים מחקרים נוספים שיצביעו על הקשר הישיר בין המשתנים ויחזקו את המתאם ביניהם. 

כאבים ביחסי מין הכוללים חדירה

אחת התלונות השכיחות בתפקוד המיני, לדוגמה, היא כאבים בזמן קיום יחסי מין הכוללים חדירה. כאבים אלה מיוחסים למתח גבוה של שרירי רצפת האגן המכווצים את הנרתיק וגורמים להצרה שלו ולכאב. מטפלים פיזיותרפיים המתמחים במתן טיפול למערכות השתן והמין הנשית יודעים לתת מענה מתאים גם עבור בעיות אלה ואף לשפר את הבריאות המינית של האישה.

הכתבה נכתבה בשיתוף פעולה עם חברת